חייבים לכם כסף? חלק שני

בפוסט הקודם, הוצעו כמה שיטות כדי למנוע מראש מצב שבו לא משלמים לכם עבור הסחורה/שרות שאתם מוכרים. כמובן שהדרך הטובה ביותר היא לפנות לעורך דין/לבית המשפט. בדיון שנערך בחלק הראשון של המאמר הזה, הגענו למסקנה שהרבה פעמים העלות של עורך דין ומשפט היא הרבה יותר גבוהה מחוב של הלקוח, אז כדאי לנסות בעוד שיטה.
רציתי להציע הצעת ביניים. למקרים שהלקוח עלה לכם על העצבים, אבל לא מדובר בסכומים עם 4 אפסים ומעלה. "סתם" לקוח שלא שילם.
מצורף בזה מכתב שהשתפר במשך השנים ולמרבה הפלא הוא אפילו עובד. שלחתי אותו עד כה כ-5 פעמים ובכולן קיבלתי את הכסף די מהר (באחד המקרים הכסף נשלח באיטיות מבהילה – אבל הגיע!). לפעמים מיד אחרי שליחת המכתב הזה מתקבלת שיחת טלפון בהולה מהלקוח "אז למה לא הודעת לנו לפני ששלחת לנו את המכתב הזה?". בטח שהודעתי!!! 5 פעמים. רק לא התייחסתם אלי ורק אמרתם ש"השיק בדואר"/"נגמר לנו פנקס השקים"/"אני מחכה רק לחתימה אחת" וכד'.
הנוהל הוא כזה:

• מבררים מי אמור לחתום ולשלוח את השיק (ראו בפרוט בחלק הראשון של מאמר הזה). מוצאים את הטלפון הישיר שלו ומבררים מתי הוא/היא עובדת (לפעמים מדובר באדם שמגיע שעתיים בשבוע ואם פיספסתם – צריך לחכות לשבוע הבא....).
• מתקשרים חמש פעמים. מדברים יפה. השיחה אמורה להתנהל בערך כך: שלום, מדברת אסנת מ-XXXXX, אני מדברת עם לימור? מצויין. לימור שלום. בתאריך XXXXXX שלחתי לכם חשבונית מס XXXXXX. מה קורה איתה?(זה שלב התרוצים. האנשים האלו מאד יצירתיים כי זה מה שהם עושים כל היום ולכוווווווולם). הבנתי. אתקשר אלייך בעוד שלושה ימים כדי לבדוק אם שלחת לי את השיק. שיהיה לך יום נפלא, לימור".
• מתקשרים שוב ביום שהבטחנו להתקשר. שומעים את אותו תרוץ שוב או תרוץ חדש. מה שחשוב הוא לא להתעצבן ולא לותר. בשביל זה צריך שלוות נפש, אבל את זה תלמדו כבר ממשהו אחר...(באופן אישי אני מתרגלת יוגה פעמיים בשבוע – זה עוזר!).
• השיחה החמישית תישמע בדיוק כמו ארבע השיחות שהיו לפניה. מסיימים (כרגיל, וללא ציניות) ב"שיהיה לך יום נפלא, לימור."
• כעת לא מתקשרים יותר אלא שולחים את המכתב הבא.

מבלי לפגוע בזכויות

א"נ,

הנדון: תשלום עבור כתבות
ברצוני להביא לידיעתך, שעדיין לא שילמתם לי עבור 3 כתבות שלי שהתפרסמו באתר האינטרנט שלכם בתאריכים שונים החל מאפריל 2009 .
פניתי אליכם פעמים רבות בטלפון, בפרט בתאריכים 28.5.09 ו-3.7.09 שלחתי מיילים אישית אליך בעניין זה, ולא קבלתי כל תשובה.
לאור זאת, הריני מבקשת בזה להפסיק את ההתקשרות ביננו. בכלל זה: להפסיק לאלתר את פרסום הכתבות הנוספות ששלחתי לכם, ודורשת מכם לשלם באופן מידי את יתרת החוב בסך 900 ₪ + מע"מ.
לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי שלנו, הוחלט לפנים משורת הדין, לתת לכם הארכה נוספת עד ליום ראשון ה-25.10.09. אם התשלום לא יגיע אלינו עד לתאריך זה, נאלץ להעביר את הטיפול לערכאות. פעולה זו תגרור כמובן תשלום נוסף עבור ההוצאות המשפטיות.

בברכה,אסנת

מחכים. אני חייבת להזהיר אתכם שבכל פעם שאני קוראת אותו – אני נבהלת. כנראה זה עובד גם על אחרים!

אשמח לשמוע את החויות שלכם!

חייבים לכם כסף?

אין מקטינים את הסיכויים שיהיו חייבים לכם כסף?
כעצמאים, קורה לא פעם שלוקח הרבה זמן עד שמצליחים להגיע ללקוחות פוטנציאלים. קשה לא פחות להפוך אותם ללקוחות; ולא נשכח שגם צריך לבצע את העבודה או לרכוש ולספק את הסחורה....אם לא די בכך, לפעמים גם לא משלמים לנו....זה מרגיז, מעצבן, סוחט את האנרגיות שנשארו לנו ולפעמים גם גוזל עוד כסף (שכמובן לא נכלל בחישובי העלות שלנו). אם תעלו את הבעיה הזו לאחד הפורומים, רוב הסיכויים שיענו לכם: "אתם צודקים, קחו עורך דין". התוקפניים יותר יגידו מיד: "תתבעו אותו". אואווו, רעיון גדול. איך לא חשבתי על זה קודם....בטח שחשבתי, רק שעורך דין (שכבודו על כסאו מונח) גובה הרבה כסף, והסכום שהוא גובה בדרך כלל עולה על הרווח הצנוע שהיינו אמורים להרוויח מהעסקה. בבית משפט לא בטוח שנזכה (לא תמיד הצדק יוצא לאור וה"לא משלמים הכרוניים" אלופים בלעמוד מול שופטים ולעורר את רחמיהם. לפעמים השופטים אוכלים גם את זה..."). לפעמים השופט אומר שהנתבע אכן אשם והוא אכן צריך לשלם, אבל כדי שהוא לא יהיה ממש פגוש, הוא לא צריך לשלם לנו את הוצאות המשפט והתשלום לעורך הדין..... כלומר גם ניצחנו במשפט וגם הפסדנו כסף. בקיצור – זה רעיון לא רע, כשמדובר בהרבה כסף ויש לכם הרבה זמן ועצבים של ברזל.
כדי למנוע מצב שלא משלמים לכם, נסו לגבות תשלום מראש. טוב, אני רואה את החיוך המריר שלכם עד כאן. גם אני חשבתי ככה. אבל אם תחשבו רגע נוסף תראו שאתם משלמים על הרבה מוצרים/שרותים מראש! כשמדובר בכרטיס אשראי – קל מאד לגבות מראש.

הבעיה הגדולה ביותר (שאני נתקלתי בה) היא של סדנאות/קורסים, שלא כל הנרשמים מגיעים. הנרשמים אפילו לא בורחים, והם מתכוונים להגיע לקורס הבא, רק שאולי לא היה כדאי לפתוח את הקורס עם הרשמה דלה כזו. לפני כמה חודשים, נרשמתי (בלי לשלם מראש) לקורס. היו אמורים להגיע 8 אנשים (אני יודעת כי היו מסודרים 8 תגי שם על השולחן, ו-8 תיקים חדשים). הגיעו רק 5. לנו זה היה נפלא ללמוד בקורס מלא עם מעט אנשים, אבל אני לא בטוחה שבעלת העסק היתה פותחת את הקורס לו היתה יודעת מראש שרק 5 יגיעו.לכן כדאי במקרה כזה לדרוש לפחות חלק מהתשלום מראש במזומן (אם האדם מוכן לבוא ולשלם במקום); או בשיק (ואין בעיה לא להפקיד אותו עד שישלמו בדרך אחרת); או בעזרת כרטיס אשראי. יש היום המון חברות שמציעות סליקה זולה, עם עמלה בסיסית נמוכה מאד ועלות נמוכה חד פעמית של פתיחת מסוף. נכון שהם לא סולקים את כל כרטיסי האשראי, אבל הם פותרים חלק גדול מהבעיה.
אם אתם עובדים מול מוסד ציבורי או חברה גדולה ואין מה לדבר על תשלום מראש, אפשר לסכם שיתנו לכם שיק בסוף הפעילות או "במעמד מתן הסחורה". השיק יכול להיות "שוטף+30" או "שוטף+60", אבל העיקר שיהיה שיק. כי שיק שחזר – אפשר להעביר ישירות להוצאה לפועל (ללא תיווך של בתי משפט ועורכי דין) וכאן יש הרבה פחות מקום לתרוצים!
אם גם זה לא עובד ואתם חייבים לשלוח חשבונית ורק אז לקבל את התשלום, חשוב מאד לעבוד לפי השלבים הבאים:

• שלחו הצעת מחיר ממוספרת (יש בכספית וברוב התוכנות להנהלת חשבונות).
• סכמו את הסכום ואת מועד התשלום.שלחו הזמנת עבודה ממוספרת (גם אותה יש ברוב התוכנות להנהלת חשבונות).
• בררו עם מי שהזמין את העבודה מי אמור לחתום על השיק. במוסדות גדולים זה בדרך כלל לא מי שמזמין את העבודה/סחורה. בקשו את השם שלו והטלפון הישיר שלו.
• אל תמשיכו עד שתקבלו את הזמנת העבודה חתומה על ידו.
• אל תתעצלו! התקשרו לחותם וודאו שהוא זה שיחתום על השיק. הטלפון הזה יכול לחסוך לכם הרבה זמן ועצבים בהמשך. אם לא הגעתם לאדם הנכון, אפשר לכווצ'ץ' את הזמנת העבודה החתומה והיפה שקיבלתם ולתייק אותה בפח!
• אם יש לכם הזמנת עבודה חתומה על ידי מי שאמור לשלם לכם, אתם יכולים לעבוד/לשלוח את הסחורה.

בפוסט הבא נלמד מה עושים אם הכל לא עזר ובכל זאת לא שילמו לכם...

אשמח לשמוע את החוויות שלכם, אסנת.

המוסך

מזלי הגרוע זימן לי להיות השנה 11 פעמים (בנתיים....) במוסך בגלל כרית האויר שמסרבת לעבוד ברציפות מעל יומיים.
בפעמים הראשונות הייתי מגיעה עצבנית וקוראת את כל העיתונים שנשארו בחדר ההמתנה בחודשים האחרונים.
כיוון שהבעיה לא נפתרה במוסכים הרגילים של פז'ו, התחלתי לעלות בסולם המוסכים: ממוסך לא מוכר למוסך מוכר, למוסך רשמי, למוסך האזורי ומשם הגעתי לפסגה: המוסך המרכזי! מחיר הטיפול עלה בהתאם, גם העצבנות שלי וגם הסטנדרטים של חדר ההמתנה: מחדר מסריח עם הפקידה היחידה של המוסך, שבו בעל המוסך בכבודו ובעצמו בא להודיע לי שהאוטו מוכן, עברתי לחדר ממוזג עם טלביזיה. במוסך הראשי כבר היתה שתיה חמה חינם, הטיפול כולל ניקוי יסודי של המכונית (והאמינו לי שיש אצלי מה לנקות שם) ולמרות הכל הנורהשל כרית האויר ממשיכה לדלוק! אחרי טיפול במוסך האזורי היא דלקה מיד אחרי שהתנעתי את המכונית (אז הם באו אלי הביתה למחרת, לקחו אותה, החזירו אותה נקיה ו...אחרי יום הנורה נדלקה שוב!). אחרי המוסך המרכזי, כרית האויר היתה מוכנה לפעולה יומיים תמימים. כבר היו לי יסורי מצפון. אמרתי לילדים שאם היא תחזיק מעמד חודש – אשלח מכתב התנצלות למוסך על ההתנהגות הבלתי הולמת שלי:
החל מהפעם החמישית שלי במוסכים אני באה עצבנית (כאמור) ומסבירה את הבעיה. מנהל העבודה אומר לי "אל תדאגי". זה השלב שבו אני מתחילה לדאוג. ואז הוא מוסיף להלחיץ ולאמר שיש לו אנשי מקצוע שמתמחים בחשמל ושיש להם מחשב מיוחד שבודק את מנגנון כרית האויר. הוא מבטיח שיבדקו, יזהו את הבעיה ויפתרו אותה. לא לדאוג. אני מעירה הערה עצבנית והולכת לחדר ההמתנה.
החל מהפעם השמינית עליתי על משהוא חדש. אני בעצם קהל כלוא! אין לי לאן (ואיך) לצאת מהמקום. זו הזדמנות מצויינת לעשות את כל מה שרציתי לעשות ולא היה לי זמן. זה אומר: בדיקות של הגרסה החדשה של כספית, כתיבת מאמרי הנהלת חשבונות ופוסטים (כמו הפוסט הזה), קריאה של חומר שיווקי שממתין ל"יום הגדול" שבו יהיה לי זמן לקרוא אותו. פתאום נהייתי אופטימית. אני קמה מקודם בבוקר (5:45!!!) כדי להיות בדיוק ב-7:00 במוסך. אני יכולה לאמר לכם – לאור הנסיון הרב שצברתי בשנה האחרונה, שלמוסכים הרשמיים אין טעם להגיע יותר מרבע שעה לאחר הפתיחה – התור כבר עצום! אני מכינה לי תיק, שדי דומה תיק של פיקניק: פירות, ארוחת צהריים, בקבוק סודה – שיהיה משהוא לנשנש ולשתות. מעמיסה: מחשב נייד (מומלץ להביא גם כבל מאריך – כי לא תמיד השקע קרוב למקום שבו נוח לשבת). כדאי להביא גם משהו חם ללבוש (גם אם מדובר באמצע הקיץ!) כי בחדרי ההמתנה של המוסכים הגבוהים ממש קר! חשוב כמובן להביא מחברת עם רשימת המטלות ואת המסמכים/תוכנה שיש לבדוק. וזהו!
תשמעו! זה הפך להיות היום היעיל ביותר של החודש! המנכ"ל פשוט צובר לי רשימות ליום המוסך החודשי שלי. כי הוא יודע שהכל יתוקתק שם. והכל טס! אני מגיעה כאמור בדיוק ב-7:00. מברכת את העובדים לשלום, מוצאת את המקום הנוח ביותר בחדר ההמתנה. אז אני מחברת את המחשב הנייד לשקע, מארגנת לי את האוכל, לובשת סווטשר, מקרבת אלי את פח האשפה המעוצב - אילתור מוצלח לשולחן שעליו כדאי להניח את המחשב (בביקור הראשון שלי במוסך המרכזי אמר לי מנהל העבודה שלא מומלץ לשים מחשב נייד על הברכיים. זה לא בריא. אבל אין להם שולחן....).
המאמר הזה למשל, נכתב בביקור ה-11 שלי במוסך. אני יושבת בחדר ההמתנה עם 7 גברים נוספים שלא מוציאים הגה, בוהים בחלל או בעיתון ומריצה דברים. מעניין איך היה נראה חדר ההמתנה עם רוב נשי!! בסוף יום העבודה, אני נכנסת מותשת למכונית המבריקה, בודקת שלעת עתה הנורית איננה דולקת, מברכת שוב את העובדים לשלום ולהתראות ונוסעת. אני כבר מרגישה כמו חלק מהצוות של המוסך, בהבדל קטן: להם המוסך משלם ואילו אני משלמת למוסך...
הדברים הגיעו לידי כך שמנכ"ל כספית איים עלי שגם אם כרית האויר תתוקן בעזרת השם (כנראה רק הוא יכול לעזור לנו)– הוא ישלח אותי למוסך לפעם בחודש!